פסק-דין בתיק תע"א 1129-08

פתח דבר

בפנינו תביעה לתשלום הפרשי שכר מינימום (רגיל או מותאם), לתובעת, שהינה בעלת מוגבלות, וכן פיצויי הלנת שכר.

רקע עובדתי

1.      התובעת הועסקה בנתבעת כסייעת לגננת, מחודש ספטמבר 1990. ביום 24.1.08 הודיעה הנתבעת לתובעת על פיטוריה, אשר ייכנסו לתוקפם החל מיום 24.2.08. התובעת הגישה בקשה לסעד זמני למניעת פיטוריה, שנדונה בבש"א 1196/08 במסגרת תיק זה. בהתאם להסכמת הצדדים, כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 20.2.08, נקבע כי העסקתה של התובעת תחשב ככזו שהסתיימה ביום 31.7.08. התובעת לא נדרשה להתייצב בעבודתה בתקופה שמיום 24.2.08 ועד ליום 31.7.08.

2.      התובעתסובלת מליקוי שכלי (פיגור קל). נכותה בביטוח הלאומי נקבעה בשיעור 20%. התובעת אינה מקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

3.      התובעת הופנתה על ידי המוסד לביטוח לאומי לנתבעת במסגרת פרויקט "בת אלמוג" של המוסד. התובעת קיבלה קצבת השלמת הכנסה במקביל לעבודתה בנתבעת.

4.      שכרה החודשי של התובעת עלה בהדרגה במהלך התקופה, והוא נע בין 300 ש"ח ברוטו, (חודש 10/91) ל-672 ש"ח ברוטו, כולל נסיעות (חודש 8/06). לתובעת שולמו נסיעות, וכן דמי הבראה, חופשה ותוספת יוקר באופן יחסי לשכרה.

5.      כשנה וחצי לפני הגשת התביעה ניהלו הצדדים מגעים במטרה להגיע להסדר מוסכם ביחס לשכרה של התובעת. בחודש 11/06 הגיעו הצדדים להסכמה חלקית, לפיה יפנו לממונה על ביצוע תקנות שכר מינימום מותאם מטעם משרד התמ"ת.

6.      ביום 6.2.07 פנתה התובעת למנהל הממונה מטעם משרד התמ"ת (להלן: "הממונה") בבקשה לקביעת שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלויות. לתובעת נערך אבחון ראשון ביום 26.4.07. ביום 20.6.07 ניתנה החלטה בעניינה של התובעת, במכתב שנשלח אליה מאת מר בני פפרמן, מנהל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה של משרד התמ"ת (להלן: "החלטת הממונה"). בהתאם לאמור בהחלטה זו, נקבע כי שכר המינימום של התובעת יהיה שלושה רבעים משכר המינימום. התובעת השיגה על קביעה זו, ונערך לה אבחון חוזר ביום 18.9.07. בסופו של יום עמדה על כנה הקביעה באבחון הראשון, לפיה יכולת עבודתה של התובעת היתה פחותה ב-45% מיכולת עבודה רגילה לאותו תפקיד. בהחלטת הממונה מיום 25.11.07 נקבע כי הוחלט שלא לשנות את ההחלטה הראשונה, ומשכך נותרה בעינה הקביעה בדבר זכאות התובעת לשכר שלא יפחת מ-75% משכר המינימום הקבוע בחוק.

7.      בחודש 1/07 שולם לתובעת שכר בשיעור 75% משכר המינימום רטרואקטיבית עבור החודשים 7/07-12/07, ובחודש 2/07 שולם לה שכרה עבור החודשים 2/07-6/07.

8.      לאחר פיטוריה, ובמקביל להליכים שהתנהלו בבית הדין בתיק זה ובסעד הזמני, שולמו לתובעת פיצויי פיטורים עבור 18 שנות עבודתה לפי משכורתה האחרונה, בשיעור 75% משכר המינימום.

9.      מטעם התובעת העידו בפנינו היא עצמה וכן אם לילד בגן, גב' יהודית פמיני. מטעם הנתבעת העידו מנהל הנתבעת, מר רפאל אבידן, גב' דורית גולן, מנהלנית בנתבעת וכן גב' דפנה לוי, הגננת בגן בו עבדה התובעת. כמו כן הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם בני פפרמן, מנהל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה של משרד התמ"ת, הממונה וכן השיב הממונה על שאלות התובעת בכתב, חלף עדות.

גדר המחלוקת

10.  השאלות שבמחלוקת בתביעה זו הן אלה:

א.      האם התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לנתבעת או שמא מדובר במסגרת שיקומית בלבד.

ב.       תחולת חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, על התובעת, ביחס לתקופה שקודם לחודש פברואר 2007.

ג.        תחולת תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת) התשס"ב-2002, ביחס לתקופה שקדמה לחודש פברואר 2007.

ד.       האם יש לקזז מזכאותה של התובעת לשכר מינימום, ככל שתפסק, את קצבת השלמת הכנסה שקיבלה.

ה.      תוקף ההסכמות בין הצדדים, כפי שבאו לידי ביטוי במשא ומתן שקדם לפנייה לממונה.